גזר דין בתיק ת"פ 34242-04-11

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע מספר עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה [עבירות  לפי סעיף 380 + 382(ג) לחוק העונשין], איומים כלפי בת הזוג (עבירה לפי סעיף 192 לחוק) ועבירה של היזק בזדון לרכוש (עבירה לפי סעיף 452 לחוק).

2.         לפי כתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם, היכה הנאשם את המתלוננת בת זוגו בתדירות גבוהה בביתו במהלך תקופה שבין סוף 2010 ליום 20.4.11. בין היתר, ביום 18.4.11 דחף הנאשם את המתלוננת באופן שבירכה וירכה נחבלו. ביום 19.4.11 סטר לה פעמיים בפנים. ביום 20.4.11 לאחר שהתפרץ לבית אמה של המתלוננת, איים הנאשם על המתלוננת ושבר כוסות ואגרטל בבית אמה ובהמשך, היכה אותה בידיו בפניה ועיקם את ידה השמאלית. הוא גם שפך עליה שני בקבוקי קוניאק. למתלוננת נגרמו מכות ושריטות בבית החזה.

3.         הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון לפיו, תוקן כתב האישום והוזמן תסקיר של שירות המבחן. לא היה הסדר לעניין העונש.

4.         בעקבות התסקיר שהוגש לקראת הדיון שהתקיים ביום 3.5.12, המליץ שירות המבחן על שילובו של הנאשם להוסטל מיוחד בטיפול באלימות במשפחה, תוך שילובו של הנאשם במרכז יום לטיפול בבעיית האלכוהול שהיא ברקע למעשי האלימות. ביום 28.5.12 ביקש שירות המבחן להקדים את הדיון בעניינו של הנאשם בשל חוסר שיתוף פעולה של הנאשם וחוסר רצונו להמשיך בתוכנית הטיפולית. בדיון שהתקיים ביום 20.6.12, ביקש הסניגור הבהרה משירות המבחן נוכח טענת הנאשם שלא ביקש להפסיק את הטיפול. הדיון נדחה לבקשת הסניגור ליום 5.7.12 לקבלת תסקיר משלים. בתסקיר שהוגש ביום 2.7.12, הובהר כי גם בשיחה נוספת עם הנאשם שהתקיימה בשירות המבחן ביום 28.5.12, הנאשם הצהיר בפני שלושה אנשי צוות שהוא  מעוניין להפסיק את השתתפותו במרכז יום. קצינת המבחן העריכה כי הנאשם אינו מתאים להשתלב במסגרת אחרת ולכן נמנעה מהמשך המלצה טיפולית.

            בדיון שהתקיים ביום 5.7.12, נשמעו השלמות לטיעונים לעונש שהחלו בדיון הקודם מיום 3.5.12.

5.         הנאשם יליד 1976 ובעל הרשעות קודמות בתחום האלימות במשפחה. בשנת 2005 הורשע בגין שלוש עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת לחבלה ונידון ל- 4 חודשי מאסר. בשנת 2006 הוא נידון בת.פ. (מחוזי י-ם) 1026/05 ל- 18 חודשי מאסר בפועל בגין תקיפת בת זוג אחרת וכן למאסר על תנאי של 12 חודשים. אותו מאסר מותנה הינו בר הפעלה בגין עבירות נשוא התיק הנדון.

6.         ב"כ המאשימה ביקש להפעיל את המאסר המותנה במצטבר לעונש מאסר נוסף. לטענתו, העבירות נשוא כתב האישום מלמדות על כך שהנאשם הוא בעל אופי אלים וחסר מורא מפני הדין.

7.         הסניגור הדגיש בטיעוניו את הודאתו של הנאשם במיוחס לו, שבכך חסך זמן שיפוטי. כמו כן, ציין הסניגור שיתוף פעולה של הנאשם עם הגורמים הטיפוליים והמאמץ שעשה כדי להשתלב בתוכנית הטיפולית. הוא טען שהנאשם צריך לפרנס את בתו בת ה- 12 מנשואיו  קודמים. הוא ביקש לא למצות עמו את הדין.

8.         הנאשם בדברו האחרון לפני גזר הדין, הביע צער על מה שקרה והבטיח להשתדל "בכל המאמצים" שלא לחזור על הדברים. כמו כן הוא ביקש להתחשב בכך ששהה תקופה ממושכת במעצר בית.

9.         כפי שטען ב"כ המאשימה,הנסיבות שבהן ביצע הנאשם את העבירות נשוא כתב האישום לאחר שריצה תקופות מאסר בעבר בגין עבירות דומות, וחרף מאסר על תנאי ארוך התלוי ועומד נגדו, מצביעות על מסוכנות הנשקפת מן הנאשם המחייבת ענישה מחמירה. הנאשם קיבל הזדמנות במסגרת תיק זה להשתלב בתוכנית טיפולית בבעיית האלכוהול, שהיא ברקע להתנהגותו אך לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו.

10.       אני גוזר על הנאשם עונשים כמפורט להלן:

            א.         מאסר לתקופה של 12 חודשים.

ב.         המאסר המותנה של 12 חודשים שנגזר על הנאשם בת.פ. (מחוזי י-ם) 1026/05, ירוצה במצטבר.

            סה"כ ירצה הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל. ימי המעצר בתיק זה, ינוכו מתקופת המאסר.

ג.          מאסר על תנאי של 12 חודשים, למקרה שהנאשם יעבור עבירה  של תקיפת בת זוג במשך 3 שנים.

ד.         מאסר על תנאי של 4 חודשים, למקרה שהנאשם יעבור עבירה של איומים או היזק בזדון במשך 3 שנים.

זכות הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.

ניתן היום,  כ"א תמוז תשע"ב, 11 יולי 2012, במעמד הצדדים.